ברוך אתה יהוה פוקח עיורים. 

ספירת העומר

כמו בכול שנה ושנה כולנו עושים ספירת מלאי כדי לדעת מה הרווחנו  ומה הפסדנו ומה עלינו לתקן לקראת השנה הבאה - כך שכול הזמן נרוויח... כך גם ספירת העומר שהיא באה להראות לנו מה עלינו לעשות כדי שבשנה הבאה לא נעשה ובכך נדע את מצוות: עשה – ואל – תעשה. כיצד עלינו לספור כך שלא נטעה בספירה ושוב אנחנו צריכים לספור?...

ספירת העומר

ספירת העומר

בהלכה היהודית, ספירת העומר היא המצווה לספור כל יום במשך 49 הימים שבין חג הפסח לחג שבועות, את מספר הימים שעברו מאז הקרבת קורבן העומר, שהוקרב ביום השני של חג הפסח - "ממחרת השבת". ביום החמישים של הספירה, חוגגים את חג השבועות, שנקרא כך, על שם שבעת השבועות של הספירה. ספירת העומר היא גם כינויה של תקופה זו, שבה חלה מצוות הספירה.

משמעות הספירה

הסברים שונים הוצעו להסביר את משמעות הספירה.
הסבר עממי ונפוץ שמתחילים לספור למחרת יום טוב הראשון של פסח, שהוא יום הזיכרון לגאולה ממצרים, לקראת חג השבועות, שלפי המסורת הוא יום הזיכרון לקבלת התורה - כדי להראות שיציאת מצרים אינה אלא אמצעי כדי להשיג את המטרה, שהיא קבלת התורה בסיני. ההסבר מפורסם בשם בעל ספר החינוך (מצוה שו). כעין זה כותב גם הרמב"ם בספרו מורה הנבוכים (חלק ג' פרק מג).
לפי המסורת שהתורה ניתנה בחג השבועות יש מפרשים שימי ספירת העומר היוו בתחילה ימי הכנה למתן תורה. בדומה לכך, יש הנוהגים להתכונן בימים אלו לקראת חג השבועות. יש שאף חילקו את 'ארבעים ושמונה דברים שהתורה נקנית בהם' לימי הספירה, כך שבכל יום מתמקדים באחד מהדברים, ואת היום האחרון מנצלים לסיכום כללי.

ישנו גם טעם חקלאי שנזכר בדברי הספורנו: הקציר מתחיל קצת לפני פסח ונמשך עד שבועות, וטיב התבואה תלוי מאוד במזג האויר. על כן מניפים את העומר כהודאה על הקציר שנקצר עד עכשיו ומתפללים שהמשך הקציר יהיה טוב עד שבועות. ספירת העומר נועדה להזכיר בכל יום את אותה התפילה ואת התלות באלוהים.

הספירה בקבלה

על פי הקבלה, תקופת הספירה מתחלקת לשבעה שבועות. כל שבוע נחשב "שייך" לאחד משבעת הספירות התחתונות': חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. השבוע הראשון הוא כולו 'חסד', השבוע השני הוא 'גבורה', השלישי הוא 'תפארת', וכן הלאה. וכן כל שבוע מתחלק לשבע, היום הראשון בשבוע הראשון הוא 'חסד שבחסד', היום השני הוא 'גבורה שבחסד' וכן הלאה.

כמו כן, על פי הקבלה ימים אלו נחשבים לימי דין.

מה הבנו מזה שלא הבנו עד היום הזה?

כך עד היום הזה מפרשים את ספירת העומר ואנחנו מעתקים את הכתובים ומעברים את זה לילדנו והם חוזרים על הכתובים ומעברים את זה לילדיהם וחוזר חלילה... ואף אחד לא יודע אם זה נכון או לא נכון...כאשר התוצאה הסופית שאנחנו רואים היום במציאות המודרנית...זה לא מציאות שעומדת במבחן המציאות וזה נהפך לבאר מים שאפשר לנצל אותו.

על פי ספר הזוהר מפי משה רבנו פרשת קדושים לד – לה

לד – איש אימו ואביו: "איש אימו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמרו. מצוות אלא שקולות זו כנגד זו, ששקול כבוד אב ואם לכבוד של שבת, באביו הקדים כבוד. וזה שאמר הכתוב, ואם אב אני איה כבודי ואם אדונים אני איה מוראי, כבודי, הוא עולה בחשבון מ"ב (42). שהם: עשרה מאמרות +  ל"ב אלהים הכתובים במעשה בראשית".

לה – ובכל אתר כבוד וגו' " ובכל מקום, כבוד חכמים ינחלו. והעמידוהו רבנן, אין כבוד אלא תורה, (שהוא זעיר אנפין הנקרא תורה). משום שאלו  ל"ב אלהים שבתורה הם הכבוד שלו. (כי כבוד בגימטרייא ל"ב. שה"ס שבילי החכמה כנ"ל). ואלו החכמים שבתורה , שהם חכמים שבחכמה, יורשים כבוד זה. ולא הכסילים שעליהם נאמר, וכסילים מרים קלון. ומאין לנו, שמי שאינו יודע בתורה נקרא כסיל. שכתוב, וכסיל לא יבין זאת, ואין זאת אלא תורה, שכתוב, וזאת התורה אשר שם משה".

 "כדי לדעת את משה – צריך להיות משה". לכן התנאים לאחר חורבן בית המקדש ישבו וכתבו את ששה פרקי אבות שכל פרק הוא כנגד שבוע שהם 42 יום + שבעה ימי "נידה" שהם אותיות: "דן י"ה" שבכללותם הם מ"ט ספירת "העומר" שהם אותיות: "רעם ו"ה" שהם ימי הדין. שהדין נעשה בגוף באות ו' שהיא ספירה שש כנגד: 42 = 4+2=6  ועל כן כל התרגילים הפנמיים שנמצאים בפרשת קדושים הם נמצאים בפרקי אבות. וביום השבועות שהיא בלשון רבים שבע שבועות + יום השבועות שהם 50 עולה האות ה' מתוך ו"ה אל האות ה' מתוך י"ה שעל זה נאמר: "ובני ישראל יצאו חמושים ממצרים", שהם חמישים + חמישים שהם 100 שהם נקראים סיני שהם נקראים בינה. שאותיות מאה הם אותיות אמה שעליהם אמר אייזק ניוטון שהעולם נברא ביחידת אמה. וביום הזה שנמצאים במעמד סיני שהיא בינה שהם אותיות "בן י"ה" שלבן הזה קוראים: "זעיר אנפין" שהיא האות ו' שהיא תורה. אז ירד משה מהאות ה' בינה דרך זעיר אנפין ו' אל העם מלכות ה' ואז נבראו עולם הבא ועולם הזה בזמן שאין זמן שזה "הוה" שהם שלוש  האותיות מהשם הקדוש "י – הוה" שעל זה נאמר: "הכל בחכמה עשית" שהאות י' נקראת חכמה, שעל זה נאמר: "וקדושים תהיו כי קדוש אני יהוה אלוהיכם".

"משה קיבל תורה בסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים והזקנים לנביאים והנביאים לכנסת ישראל". כך מתחיל פרקי אבות והמשפט ראשו סופו וסופו ראשו שהם: משה = ישראל = יעקב. שעל זה אמר משה רבנו: "שכנסת ישראל צריכה לחזור בתשובה". תשובה הם אותיות "שבת ו"ה" כך שגם י"ה שבת שעל זה נאמר: "ואת שבתותי תשמרו" שהם מעמד הר סיני. לכן כל בני ישראל, שבני ישראל הם אברי הגוף בספירה שש צריכים לחזור בתשובה שהם: "תשוב ה' אל ו' שהם תשובה". וכאשר משה ירד מסיני קרנו פניו שאין איש יכול לראות את פניו, כך שאם ניקח את האות מ' ממשה שהיא האות ו' תורה שהיא בספירה שש אנחנו נקבל "שמש" שזה נקרא זעיר אנפין, וכנסת ישראל נקראת מלכות, שהיא המצוות הדינים שהיא האות ה', שהיא נקראת ירח. שזה נקרא: "זכר ונקבה ברא אותם". כך שביום ל"ג בעומר, ל"ג הם 33 שהם צמצום שש 300 ,300  שהם שש הספירות שנקראים: כסויים, שמפרדים בן השמש לירח שהם נקראים הקב"ה והשכינה, וביום הזה הכול מתחבר דהיינו ה' חזרה ו' ונהיה "השמשה" משה לימין ומשה לשמאל. שזה שני לוחות הברית ה' לימינו ה' לשמאלו ו' באמצע - שזה שלושת הקווים. שזה יום הילולת מורי רשב"י שנאמר: "והיה ביום ההוא יהוה אחד ושמו אחד". יהוה נקרא "זעיר אנפין". כך שמי שהצליח הצליח ומי שלא הצליח חוזר 66 "לשנה הבאה בירושלים הבנויה" שהיא נקרת מציאות "השמשות". שאותיות ו"ת מראות מציאות: "תוהו ובהו וחושך על פני תהום" דהיינו עדיין בני ישראל בגלות, שגלות זה חוסר ידע, דהיינו, עולם הזה לא באיחוד.

הימים האלו נקראים 50 ימי מיתה שהם אותיות "יה – מת", י"ה נקרא עץ החיים, ומת נקרא עץ הדעת הטוב והרע, ולכן הימים האלו הם ימי דין, שהם יצאו מתוך השם "אדני" שהיא המלכות, שהם הדינים והמצוות והחוקים של העולם הזה שכול מי שמסביר אותם הוא מסביר אותם מתוך אינטרס אישי בלבד ולא מתוך לעזור לנבראים... שאם היו רוצים לעזור לנבראים היו צריכים לדעת: "שחוקים נוצרו כדי לפרוץ אותם – אחרת מדוע הם נמצאים". וכדי לדעת אותם צריך לבטל אותם, שאם לא הדינים והמצוות הם גורמים למוות ביקום שעל זה נאמר: "הבא להורגך השקם להורגו". וכאשר יודעים אותם האות אל"ף מהשם אדני היא נהפכת לאריך אנפין  שהיא נקראת: נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה שבכללותם נקראים היכל בר - "מלכות שמיים".

קל לי מאוד להביא לכם אסמכתות מכול הכתובים שנמצאים על המדפים ולהראות לכם מה אמרו הצדיקים ואיך רבי יהודה אשלג ובנו הרב"ש מסברים את הכתובים האלו ולהתחיל להלל את כל הצדיקים כמו שכולם עושים ומדברים בשמם שעל זה נאמר: "המתים תמיד צודקים  אשמים וקדושים". כך שכאשר הם נמצאים בחיים הגשמיים הם נדחים כחץ מקשת. ולכן אני לא מגיש לכם את האסמכתות האלו ואני מדבר בשמי ומראה לכם בספרי: "מלחמת הרוח בחומר" כיצד הייתי 40 חודש כנגד האות מ' של משה, ונלחמתי בחירוף נפש מול שתי   מדינות של גיהינום "צרפת בלגיה" כאשר מדינת ישראל עוזרת להם, והצלחתי לעשות את שה מתוך משה ולהיות משה ולשחרר את עצמי מתוך עצמי. כך שמה שאני מראה בספר זה לא קרה לפני 3300 שנה או 2000 שנה אלא זה התחיל 20/12/2001 וקבלתי את זה במתנה ליום ההולדת ה- 50. 20/06/2002 והתקיימו הכתובים שפרקי אבות שנאמר: "חמישים לעצה".

כך שהיום מה שאני יכול לייעץ לכם: להפסיק עם המסורת...  עם ימי הזיכרון...  עם הצפירות... עם לעמוד דום דקה או שתיים. ביום ל"ג בעומר להדליק מדורות ולעשות ברביקיו ולאכול תפוח אדמה מתוך המדורה וללכת להילולה של רשב"י ולהתחיל לבקש ממנו מה שהוא לא ייתן לכם, מדוע? "מי שרוצה להיטהר מטהרים אותו – ומי שרוצה להיטמא מטמאים אותו" כך הוא טען.  ולכן הספר קיים... "אל תתחילו לבדוק מה אני יודע – אלא תראו אם מישהו יכול לצאת מאיפה שיצאתי אם לא רשב"י עזר לי"...

לא הסכמתי לקרוא לזה נס וכוחות על טבעיים. אלא אני מוכיח בספרי: "שכוחות על טבעיים הם טבעיים ואין כוחות – יש חכמה שנאמר: "הכל בחכמה עשית". לכן לקרוא את הספר זה עדיין לא מחייב אף אדם ללכת בדרך הזו אלא מקנה לו ידיעה שאכן ישנה דרך לצאת מתוך המוות שהוא עולם החושך שהיקום חי בו לעולם האור ולהגיע למציאות שנאמר בספר בראשית ב' פסוקים ח – ט: "ויטע יהוה אלהים גן-בעדן וישם שם את-האדם אשר יצר: ט – ויצמח יהוה אלהים מן-האדמה כל-עץ נחמד למראה וטוב למאכל, ועץ החיים בתוך הגן, ועץ הדעת טוב ורע". שעל זה נאמר: "הנה מה טובו ומה נעים שבת אחים גם יחד". ולכן אני אומר היום לכולכם כשם שאני אומר לילדים שלי: "אני כבר יודע את זה... השאלה היא: אם אתם רוצים גם לדעת"?...

"וקדושים תהיו כי קדוש אני – יהוה אלהיכם"

"כל אדם יראה את עצמו  כביכול  כל העולם תלוי בו"

"כאשר יודעים את הדינים – הדינים נהפכים להיות עוזרים"

"כבד את אביך ואת אימך למען יאריכו ימיך"

"כדי לדעת צריך לעשות שנאמר: ברוך שאמר ועשה"